רואים שקוף? לא בהכרח...

מי שגר בקומת קרקע או בית פרטי, נתקל לפעמים בבעיה: רואים מבחוץ מה קורה בפנים.

וילון הוא לא תמיד הפתרון, כי עדין רוצים את האור, במיוחד בחורף.

מכירים את החלונות העשויים זכוכית מעובדת עם דוגמא? אלה מספיק שקופים כדי שהאור ייכנס בעדן, אך גם מספיק אטומים כדי לשמור על הפרטיות.

יש עם זה לפחות שתי בעיות: 1. צריך ללכת לזגג או לחברת אלומיניום שתעשה את זה - בלאגן... 2. זה לא ממש זול...

אז - הנה רעיון שנתן לי יוסי, החבר שלי מחנות חומרי הבניין:

בכל חנות לחומרי בנין, באגף הטפטים, תמצאו גם טפט שקוף (דביק) דמוי זכוכית מעובדת.

תקנו לכם באורך הרצוי. קחו בחשבון גם את רוחב הגליל (בחלק מהמקומות מוכרים רק גליל שלם - זה עדין יותר זול מחלון חדש!).

מלבד חלון וטפט, נזדקק גם לספוג, מי סבון, מגב קטן, סכין חיתוך וסרגל מתכת.

1. מורחים מי סבון בעזרת הספוג על החלון.

2. גוזרים מן הטפט את הגודל הרצוי. אל תדאגו בענייני דיוק (מי הסבון יעזרו לנו בתיקונים, שכן, הם מונעים מן הטפט להידבק מיד).

3. מניחים את הטפט הדביק (בלי הכיסוי מאחורה, כמובן) על החלון, באופן ששולי הטפט יעלו במקצת על שולי החלון. אם החלון יותר גדול מהטפט, מניחים עוד חתיכת טפט, באותו אופן, כאשר דואגים להשאיר רוחב של כ- 2 ס"מ חופפים בקו בו הטפטים מתחברים (שקצה הטפט השני, יעלה על הטפט הראשון).

4. מעבירים את המגב על הטפט, ממרכז היריעה כלפי שוליה, באופן שמי הסבון יידחפו החוצה, ובועות האוויר ייעלמו.

5. לטיפול בשוליים: ממקמים את סרגל המתכת לאורך קו החיבור של הזכוכית עם מסגרת החלון, וחותכים באמצעות סכין החיתוך.

6. מורידים את השאריות.

7. לטיפול בחלק בו יריעת טפט אחת מונחת על היריעה האחרת: מניחים את סרגל המתכת לאורך מרכז החלק החופף (אם יש שני סנטימטרים של חפיפה, אז להניח בערך במרחק 1 ס"מ משולי הטפט). חותכים בלחיצה חזקה, כך שהסכין תעבור את שתי יריעות הטפט באותו חיתוך. החיתוך המשותף חשוב מאד, כי זה מה שגורם לחיבור בין היריעות להיראות מדויק, או אפילו להיעלם לגמרי...

8. אחרי החיתוך מורידים את השארית החיצונית (של היריעה ה"עליונה"). עדין נשארה לנו שארית פנימית (של היריעה ה"תחתונה"). מקלפים בזהירות לאורך החלק החופף. מסירים את השארית התחתונה ומחזירים את מה שקילפנו.

9. עוברים שוב עם המגב על החלון, כדי להוציא שאריות מי סבון ובועות אוויר חדשות שנוצרו עם הקילוף.